Eric John Miller
 אריק ג'ון מילר 2002-1924

אריק מילר למד בבית-הספר המלכותי בהיי ווייקומב, אנגליה, ובשנת 1941 המשיך את לימודיו בג'יזוס קולג', קמברידג'. לימודיו שם נקטעו על ידי שירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה בבריטניה, בהודו ובבורמה. בשנת 1946 חזר ללימודים, אולם שירותו הצבאי הוביל אותו לשנות את תחום התמחותו מלימודים קלסיים לאנתרופולוגיה. הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון, המשיך בלימודיו, ולאחר שנתיים של מחקר במקום, כתב דוקטורט באנתרופולוגיה על שיטת הקסטות בקראלה, הודו. לאחר השלמת התואר, עסק במשך 18 חודשים במחקר בצפון תאילנד במסגרת פוסט-דוקטורט.

בשלב זה, במקום לפתח קריירה אקדמית באנתרופולוגיה חברתית, אריק מילר החל להתעניין יותר ויותר בבעיות של אנשים וארגונים, והחל לעבוד כיועץ לארגון העבודה והטמעת שינוי תרבותי בחברה משפחתית לייצור בדי יוטה בשם לודלו, שבבעלותה היו כמה מפעלים בארצות הברית ובהודו. מעניין לציין שהשילוב בין השכלה באנתרופולוגיה לבין עניין בבעיות של אנשים בארגונים היה דומה מאוד להתנסויות של א. ק. רייס כמה שנים לפני כן. אין זה מפתיע שהשניים נפגשו ועבדו יחד.

לאחר כשנה בארצות הברית, במהלכה רכש ניסיון בתעשייה האמריקאית והשתלם ביחסי אנוש באוניברסיטת הרוורד, אריק מילר חזר להודו כיועץ באחד ממפעלי היוטה של חברת לודלו; לאחר מכן עבר לעבוד בחברת קליקו מילס באחמדאבאד, שם פגש את א. ק. רייס ממכון טוויסטוק, שעסק באותה עת בהטמעת שיטות עבודה חדשניות במחלקת האריגה. מפגש זה הביא להצטרפותו של אריק מילר למכון טוויסטוק בשנת 1958.

אריק מילר וקנת' רייס עבדו יחד במכון טוויסטוק בפיתוח תוכנית ההכשרה ביחסי קבוצות, ובכלל זה גם פיתוח סדנאות יחסי קבוצות. בראשית הדרך אריק מילר היה ספקן באשר ליעילותה של התוכנית, אך בהמשך השתכנע בתרומתה לפיתוח הסמכות האישית של המשתתפים, להעצמת יכולתם להטיל ספק במובן מאליו, וכן לחלץ עצמם ממצבים אי-רציונליים שהקבוצה כופה על המשתתפים בה. 

לאחר פטירתו של א. ק. רייס בשנת 1969, אריק מילר מונה למנהל התוכנית ליחסי קבוצות של מכון טוויסטוק, אותה ניהל ופיתח בהצלחה עד שנת 1996, כאשר הוחלף בתפקיד זה על ידי מני שר. גם לאחר מכן הוא המשיך לעבוד במכון. במשך כל השנים עבד כיועץ במגוון רחב של ארגונים - מפעלי מתכת, חברת תעופה, בישופות בכנסייה האנגלית, מגזר המים במקסיקו, בתי חולים, דיור מוגן ובתי ספר. הוא כתב על כמה מאלה בספרו From Dependency to Autonomy, ממנו מובא הציטוט הבא (1993: 4): "פתרונות לטווח ארוך לניהול שינוי אינם יכולים להיות תלויים בטכניקות מניפולטיביות; ההפך הוא הנכון - עליהם להסתמך על עזרה לפרט לפתח בגרות רבה יותר בניהול הגבול שבין עולמו הפנימי לבין המציאות שבסביבתו החיצונית".

אריק מילר היה כותב פורה, ורבים ממאמריו עוסקים ביחסו של הפרט לארגון. בשנת 1999 ערך  מאמרים שנכתבו במשך למעלה מחמישים שנה של עבודה במכון טוויסטוק לספר:

The Tavistock Institute Contribution to Work and Organisational Design

אריק מילר היה מעורב גם בהקמת מוסדות נוספים, כולל ארגונים שעוסקים ביחסי קבוצות, במקומות שונים בעולם, ובכללם אמריקה, פינלנד, דנמרק, ישראל, הודו ודרום אפריקה. הוא היה גם שותף בהקמת אופוס -OPUS: Organisation for Promoting Understanding in Society - העוסק בקידום יכולתם של אנשים להבין את התייחסותם לחברה.

אריק מילר המשיך להיות חבר הצוות של מכון טוויסטוק עד מותו, ב-5 באפריל 2002, בגיל 78. הותיר אחריו בת, סו, מנישואים קודמים. אלמנתו, אוליה חלילי, עמה עבד לעתים קרובות, מנהלת סדנת יחסי קבוצות של מכון טוויסטוק - "מנהיגים בארגונים משתנים".

פרסומים נבחרים של אריק מילר:

Rice, A.K. & Miller, E.J. (1967) Systems of Organisation: Control of Task and Sentient Boundaries. London: Tavistock Publications. (Reprinted in 2001 by Routledge/Taylor & Francis).

Miller, E.J. (1976) Task and Organisation. London: Wiley.

Miller, E.J. & Gwynn, G. (1972) A Life Apart: A Pilot Study of Residential Institutions for the Physically Handicapped and Young Chronic Sick. London: Tavistock Publications.

Miller, E.J. & Dartington, T. (1981) A Life Together: The Distribution of Attitudes Around the Disabled. London: Tavistock Publications.

Miller, E.J. (1983) Work and Creativity (Occasional Paper No. 6). London: Tavistock Institute.

Miller, E.J. (1989) The Leicester Model: Experiential Study of Group and Organisational Processes (Occasional Paper No.10). London: Tavistock Institute.

Miller, E.J. (1993) From Dependency to Autonomy. London: Free Association Books.

 מובא באדיבות מכון טוויסטוק.

 תורגם מתוך האתר: http://www.grouprelations.com/people-EMiller.php